כמה פעמים אמרתי בעצמי (לפני שעבדתי בהייטק) ושמעתי (מאנשים שמתלבטים האם לעשות הסבה או לא) את המשפט המעצבן ״אני לא טוב במחשבים״. בואו שניה נפרק את המשפט הזה. ״לא טוב במחשבים״, מה זה אומר לעזאזל? תפיסה מוטעית לגבי אנשי הייטק היא שכולם סופר חכמים, כל היום יושבים על המק שלהם וחודרים לשרתי הפנטגון עם קפוצ׳ון על הראש.
[לפני שאסביר בהמשך על בדיקות תוכנה, ומה זה אומר באמת, אני רוצה להתעכב בכלליות במקצועות הרבים שיש בהייטק הישראלי: יש אנשי מחשוב (האלה שפונים אליהם עם תקלה במחשב, האלה שמנפקים לכם עכברים ומקלדות, ונותנים לכם הרשאות), יש אנשי תוכנה (אלה שכותבים את הקוד ומפתחים את התוכנה עצמה – המוצר), אלה שבודקים – אנשי בדיקות התוכנה (אנשים שהתפקיד שלהם הוא לבדוק האם התוכנה – המוצר, עובדת כמו שתוכננה לעבוד), אנשי ניהול מוצר (אלה שמתכננים איך יראה המוצר שמפתחים), אנשי מידע (אנליסטים שמעבדים את המידע הרב שזורם והופכים אותו לנתונים מוצקים), ארכיטקטים של התוכנה, אנשי ART, מנהלי פרויקטים, אנשי מודיעין עסקי, ואפילו אנשי HR, אלה שמגייסים עובדים, ועוד רבים וטובים שלא הזכרתי.]
עכשיו, אחרי שסקרתי בכמה מילים מקצועות מפתח בחברות הייטק, אני רוצה לגלות לכם סוד קטן – אף אחד מהם ״לא טוב במחשבים״ (טוב נו, אולי חוץ מאנשי המחשוב). אף אחד מהם לא יושב ומפרמט מחשב, אף אחד מהם לא פורץ למחשבים או לשרתים (טוב נו, יש כאלה שזה התפקיד שלהם, אבל יו נואו…). כולם כולם כולם אנשים רגילים שעובדים עם מחשב כדי לכתוב בו קוד, או כדי להכין בו מצגת, או גרף או מסמך. זהו!! זה כל ה״ביג דיל״! עכשיו חזרו שניה לחיים שלכם כיום – כמה אתם משתמשים במחשב שלכם למטרות של כתיבת מסמך או גרף? אם כן, גם אתם טובים במחשבים!! גם הפקידה במשרד או בבית הספר שאתם מלמדים בו ״טובה במחשבים״, גם הקופאית בסופר שמעבירה את המוצרים שלכם דרך מחשב – ״טובה במחשבים״, גם המתווך והעו״ד שלכם טובים במחשבים, ובעצם כולנו!
אם חייתם עד כה במערה בטנזניה ללא חשמל וללא מים זורמים, ואתם באים לעשות הסבה ל- QA, אגיד לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם עושים זאת, כי…בכל זאת, לא הדלקתם מחשב בחיים, אבל מעבר לזה? מה הסיבה שלכם לא לדעת התמצאות בסיסית (ואפילו די מקצועית) במחשב? אם עניתם ״אין לי סיבה כזאת״ לשאלה האחרונה ששאלתי, מזל טוב! אתם יכולים לעבוד בהייטק!
עוד מחשבה מוטעית למי שלא עבד בהייטק אף פעם, היא שעובדים רק עם מחשב פיזי, וזהו. אבל תוכנה, היא לא רק משהו ש״מפעיל מחשב״, היא מפעילה גם סמארטפון. יש לכם סמארטפון ביד? אתם עובדים עם מחשב, פשוט ביותר קטן ויותר מתוחכם. כשאתם צמאים, וניגשים למטבח לשתות מים ממכשיר סינון המים שלכם, אתם לוחצים על הכפתור הכחול, ומים קרים נמזגים לתוך הכוס שלכם. חשבתם לרגע איך המכשיר הבין מה אתם רוצים? אז הוא הבין את זה, כי גם בתוכו יש מחשב קטן שמתרגם את הלחיצה שלכם על כפתור המים הקרים לפקודה שמתבצעת מאחורי הקלעים. אותו הדבר קורה גם במחשב שעוזר למטוס לטוס (לא רק טייס אוטומטי, אלא כל הפקודות שעוזרות לו להמריא, לטוס ולנחות). כך גם עם המעלית שבבניין שלכם, המוניטור של התינוק שלכם, שואב האבק העצמאי שלכם – הכל מופעל בעזרת תוכנת מחשב. לפני שהמוצר הזה יוצא לחנויות, הוא נבדק על ידי בודקי תוכנה שלא מפרקים אותו לחתיכות ואז בוהים בו (כמו שאני חשבתי ודמיינתי פעם), אלא בודקים האם כל הפעולות שהמוצר נועד לעשות, באמת נעשות (אם אני לוחצת על כפתור עם הספרה ״1״ במעלית, האם המעלית תעצור לי בקומה הראשונה?), והאם פעולות שלא צריכות להיעשות, לא נעשות? (אם אני לוחצת בו זמנית על שני כפתורים במעלית, מה היא עושה? הכפתורים נלחצים בכלל ביחד? או שהם לא צריכים להלחץ ביחד? רמז: הם לא, לחיצה על כפתור אחד, ואז השני – תעבוד, לחיצה על שניהם ביחד, לא תעשה כלום).
זה הכל!! בודקי תוכנה לא בודקים רק ״מחשבים״, הרי כל דבר שסובב אותנו הוא מחשב היום:
הם בודקים אתרי אינטרנט, אפליקציות לסמארטפונים, מכשירים רפואיים, מכשירים צבאיים, וכן, גם תוכנה של מעליות, מטוסים, מקררים, עגלות חכמות, שואבי אבק שמחוברים לאפליקציה, מצלמות, מערכות סליקה, תוכנות משרדיות, מדפסות, ובעצם כל דבר חשמלי שיש לו פקודות שאומרות לו מה לעשות.
