תראו, אני באתי לקורס אחרי כמעט 7 שנים באקדמיה (תארים ותעודת הוראה), מאוד מותשת מלימודים מצד אחד, אבל מצד שני מלאת תקווה לאופקים חדשים ועם קצת התרגשות אמיתית בלב. מה שריגש אותי זו העובדה שכמעט כל תוכן הקורס יהיה חדש לי, תחום שאני לא יודעת עליו כלום. והאמת שלא התאכזבתי. לא למדנו פתרון משוואות או משהו, לימדו אותנו סה״כ מתודולוגיות בדיקה, סוגי בדיקות וכל מה שמסביב. למדתי כלים חדשים, למדתי שיטות עבודה חדשות, ובעיקר…למדתי. היו לנו 2 פרויקטים בקורס של בדיקת אפליקציה בטלפון הסלולרי ובדיקת אתר (שניהם קיימים בשוק [כלומר, הם כבר אחרי שלב הפיתוח]), עשינו בהם את כל הניסויים הפרקטיים שיכולנו כדי למצוא כמה שיותר ״באגים״ (כלומר, דברים שלא עובדים כמתוכנן). יחד עם הפרוייקטים, היו גם כמה מבחנים על כל נושא שנלמד. בתכלס, כן, בשבתות ישבתי ולמדתי ותרגלתי. מה שכן, עשיתי זאת רק בשבתות, כי במהלך השבוע עבדתי בכמה עבודות ולא היה לי זמן. זה לא היה קל, אבל זה גם לא היה קשה. הקורס שלי נמשך בערך 7 חודשים (יש גם קורסים שנמשכים עד שנה), ומבחינתי זה היה זמן סביר לתת מהחיים שלי בשביל לקבל מקצוע אמיתי (וגם מכניס!). השנים שלי באקדמיה היו נהדרות, אבל חוץ מהמון ידע בתחום ההומני, הן לא תרמו לי יותר מהקורס שעשיתי ״רק״ חצי שנה. שורה תחתונה – חייבים להשקיע, אבל אם משקיעים טוב בלמידה, היא לא אמורה לתפוס לכם נפח גדול מדי מכלל הזמן שלכם.
שאלות רבות עלו בנושא למידה והשקעה כשיש לך ילדים. לא היו לי ילדים בזמן שלמדתי ולכן החוויה שלי הייתה קצת שונה. מה שכן, חצי מחבריי לקורס היו עם ילדים ו״תקתקו״ את כל המשימות בדיוק כמו כל השאר.
